דניאל היילוייל

יש נוהג בגן שקווה קווה הצפרדע של הגן מקרת כל סוף שבוע אצל ילד אחר… השבוע הוא היה אצלי וזה מה שקווה קווה כתב על עצמו בספר…

איזה כייף שהגעתי אל דניאל! אני יודע כמה זמן הוא חיכה לי בסבלנות… (גם אני חיכיתי בסבלנות להגיע אליו)… מיד אחרי הגן הלכנו לסבתא אידה ומיד דניאל החל לקשט את הספר שלי. שימו לב לטכניקה של הישיבה והוצאת הלשון היא עוזרת בריכוז.
	אצל סבתא אידה יש מליון משחקים מגניבים, דניאל בחר בשבילנו את המונופול של ספידי מקווין, אתם לא מאמינים- במקום קוביה יש מכונית (כמו בסרט “מכוניות”) שאותה מסובבים לאורך המסלול, והמספר בו היא עוצרת, זה מספר המהלכים שצריך להתקדם.
כשסיימנו לשחק, אכלנו ארוחת צהריים גדולה… תראו אם אתם רואים אותי?
	אתם לא מאמינים מה היה אחר כך… חגגו לי יום הולדת!!! זה היה צירוף מקרים שגם זיו האח הקטן של דניאל חגג גם הוא יום הולדת.
כמובן שגם היתה לי עוגה, וכיביתי את הנרות…
	בערב חגגנו שוב יום הולדת, הפעם אצל סבא יגאל…
כשהגענו הביתה התעלפתי לי במיטה וחלמתי חלומות ירוקים.
	בשבת בבוקר אחרי שראינו דיאגו והתלבטנו לאן ללכת אבא של דניאל הראה לי סרטון על מוזיאון המדע בירושלים. לאחר התייעצות החלטנו שלשם אנחנו רוצים.
>זה מוזאון של כל מיני ניסויים מדעיים, יש מלא כפתורים שאפשר ללחוץ עליהם והם עושים כל מיני דברים מגניבים ואפילו ראינו הצגה של דוקטור מולקולה במטבח.
	בדרך חזרה הביתה (אחרי ארוחת צהריים במקדונלדס- כמו שדניאל אוהב), ראינו קשת בענן!!! איזה יופי של מראה… כולנו מאוד התרגשנו. זהו, זה היה סוף השבוע העמוס שלי אצל דניאל, היה לי ממש כייף ואני ממש מודה לו על כל החוויות.

במהלך סיפור על מר קרש וגברת מערוך הם רצו לטבול בכנרת..
הגננת שאלה האם אנחנו יודעים מה זה כנרת?
אני היחיד שידעתי מה זה לטבול, אני גם יודע חשבון, כתיבה וקריאה.
אבל מה זה כנרת, לא מכיר.
ככה זה שהלקסיקון שלך כולל סאן דיאגו זו, גרנד קניון ולייק פאוול.

מצטער

אז מה עבר עלי מאז שכתבתי לאחרונה?
האמת לא הרבה…
להבדיל מקסם

טסתי לצרפת עם כל המשפחה (חוץ מגדי ואוסנת) שם גרתי בארמון, למדתי לשחות, הפלגתי באוניה,קיבלתי נשיקה מילדה ערביה ברחוב (שיחקתי אותה אדיש),שיחקתי טניס, נגמלתי מהסמיחקי, נסעתי באופניים.
חזרתי הביתה גיליתי שהסמיחקי נשאר בצרפת, התמכרתי למשהו טעים, הלכתי לספארי ושם הלכתי עוד 3.5 ק”מ חלקם בריצה, ההורים נטשו אותי אצל סבתא ולקחו את קסם איתם (אבל אני לא מתלונן) התחלתי לפתור בעיות(“יש לי רעיון!!!”)
ולקינוח היום הגננת קרינה התקשרה להגיד שנגמלתי מחיתול
היה לי חודשיים עמוסים אבל מהנים

חבל לי שלא תזכור את סבא
אבל הנה עוד זיכרון קטן
כשחזרנו מקנדה לאחר טיול בו נפגשנו עם סבתא וסבא, הוא השאיר הודעה במשיבון…
המשפט תמסרו ד”ש למלך הוא מיועד אך ורק לך…
ההודעה של סבא

אז שתדע בשבילנו אתה תמיד תהיה המלך
אוהב אבא

היום כשאבא ואמא באו לקחת אותי מהגן, תפסה אותם הגננת לשיחה.
אבא כבר היה בטוח שהנה מגיע עוד הערה על כך שאני לא בוכה ויותר מידי רציני…
אבל למרבית הפלא המחמאה היתה שכל היום אני מצחיק את הצוות, כאילו אני איזה קומיקאי.
אבא הסתכל עלי ואני מיד הבנתי את התרגולת ושמתי חפץ בפה ונתתי את החיוך שרק אני יודע (כן אלדד אתה לא מצליח לחקות אותי).
והוא ואמא צחקו גם כן, איזה כיף זה להצחיק אותם.

אבא כמובן לא צילם לכן יש לי רק את האפשרות להראות את החיוך המפורסם שלי מהטיול עם כל המשפחה באיטליה.

אני מחייך באיטליה

בגלל שהם באו מוקדם כמעט שכחו לתת לי את העוגייה של סוף היום אבל מיד הגננת הבינה את הטעות ואבא שלחם על העוגיות האלו באסיפת הורים הביא לי את העוגיה ומיד ביצעתי שוב את החיוך שלי עם העוגיה…