דניאל היילוייל

אמא האכילה אותי מוקדם ונסעה למסיבת רווקות. אהה, סליחה יום כיף עם הבנות.
מצידי אין בעיה כי יום בלי אמא זה יום חופשה.
זה יום שבו אני קם ב-11 אוכל.
חוזר לישון.
מתעורר.
בודק שכל הבובות מסודרות סביבי.
ושוב פעם עוצם עיניים עד הארוחה הבאה.
אמא אל תעלבי ואתם אל תבהלו זה לא שאני ישנוני ואפטי
אני פשוט מאוד היילוייל.

כמה טוב שבאתי הביתה
כמה טוב לראות אותכם שוב
ספרו מה נשמע, ספרו
ספרו איך היה
ולמה לא שלחתם גלויה?

כמה טוב שבאתי הביתה
קצת רזה, אך מה זה חשוב
עשיתי חיים, עשיתי דברים
ראיתי קצת צבעים אחרים.

אך כמה שטוב אני כאן
כמה שטוב אני כבר כאן
כמה שזה טוב, טוב.

כמה טוב שבאתי הביתה
בית זה אומר כבר הכל
היה לי חם, היה
היה לי קר
אני עכשיו יותר מאושר
כבר יותר מאושר.

אז כמה טוב שבאתי הביתה
כאילו שיצאתי, יצאתי רק אתמול
הכל פה נשאר אותו הדבר
אני עכשיו יותר מבוגר
כן, יותר מבוגר.

אך כמה שטוב…

כמה טוב שבאתי הביתה
באמת, חשבתם עלי
כמה טוב שבאתי
שבאתי הביתה
כמה טוב שבאתם אלי
כן, שבאתם אלי.

חוררו אותי שלושה ימים ברצף.
פינצרו לי כל וריד, עורק או כל כלי דם כל שהוא.
דחפו לי מחט לראש (דבר שגרם ללא מעט דמעות מרמורים וכאב לב לא קטן אצל הורי ושאר צוות בית החולים).
אמא צחקה עלי ואמרה שזה נראה כמו אנטנה או חד קרן.
אבא ניער אותי במטרה להרדים ורק העיר אותי יותר.
למרות כל זאת אני בשיא קטנותי בגיל סה”כ 8 שבועות הורדתי את החום מ38.2 ל-36.9, הפסקתי לפלוט בקשת, עברתי מארוחות קטנות לארוחות מלאות, אני מחייך חיוני וחיינני אבל עדיין זה לא מרצה אותם.
לא הם רוצים גם שאני אפסיק לאבד נוזלים דרך הצואה.
ואני שואל שאלה פשוטה ביותר.
אני עם עירוי 4 ימים ברציפות שלא מפסיק להכניס נוזלים אני יונק אך ורק חלב מאמא…..
מאיפה לכל ה%$@$@$% הם רוצים שאני אייצר מוצק.
I am just a baby, not a miracle man.

, היום החלטתי שאני חולה. הכי טוב חולה למה? כי כל הזמן מחזיקים אותי ביד ומסתכלים עלי.
קצת שלשלתי קצת הקאתי וקצת העלתי את החום הכי טוב חום . כי אז אתה עובר דירה לבית חדש..
אז הגעתי למיון ילדים, הכי טוב מיון ילדים. עושים חברים חדשים. במיון דקרו חפרו וסחטו ממני דם שתן ונוזל מעמוד השידרה. הכי טוב עמוד שידרה. גם לאמא שיחקו שם בלידה, אחח נוסטלגיה.
לאחר מכן הועברתי לחדר עם עוד אנשים אז שלשלת שוב. הכי טוב לשלשל,העבירו אותי לחדר לבד.
הכי טוב לבד ככה ההורים יוכלו לראות סרטים במחשב ואני אוכל לישון לי בשקט.
על החתום
דניאל הכי טוב היילוייל.

כמו שכבר רשמתי אני ואבא בתחרות…
כל פעם שאני מרים את הראש הוא עושה שתי שכיבות שמיכה (צמיחה איך שתקראו לזה) לא משנה העיקר שהוא במצב שתיים.
אז היום תקעתי את המסמר האחרון בארון והנה התוצאה של משהו כמו רבע שעה ששיחקתי עם אמא והרמתי את הכתפיים והראש
Beat This, Dad.

אתמול הייתי שוב באוניברסיטה…
הפעם באוניברסיטת חיפה והפעם עם אבא!
(מהרגע שנוצרתי אני מבלה עם אמא באוניברסיטה אז כך שזה לא ממש חדש לי- והאמת התחיל לשעמם בזמן האחרון)
אבל אתמול זה היה ממש ממש כייף… לא באתי להקשיב לעוד הרצאה משעממת- אלא לקבל תואר! טוב, לא שלי- של אבא… ולא סתם תואר- אלא תואר שני- ולא סתם תואר שני- תואר שני כמצטיין דיקאן!
החגיגה היתה שלו, אבל הרגשתי שהיא גם שלי, הפריחו בלונים בשבילי, הביאו כיבוד בשבילי, נאמו בשבילי ושרו בשבילי
כי כולם אומרים שכל מה שההורים עושים בשבילי- ואבא- סיים תואר כמצטיין דיקאן- כדי שבשבילי הוא ישאר בבית ובשבילי
הוא יעשה דוקטורט

אמא המציאה איזה מושג על מנת שאני לא יפרד ממנה כל היום נקרא יום צמיחה.
אבא אפילו וידא באינטרנט ומצא שהדבר קיים. יום צמיחה יום אכילה שבו אני לא עוזב את הציץ חוץ מלקחת אויר ולתקוע גרפס (אני תינוק וזה נחשב עדיין נימוסי).
ראיתי מהפינה שאבא מקנא ורוצה גם איזה יום כזה בשבילו.
אז למען שלום בית לקחתי יוזמה ותרמתי את ה-15.7.07 ליום שכולו (כ-15 שעות לא ברצף) מוקדש לאבא וזהו יום השינה.

רק רציתי לחבק ואתה פרצת בבכי קורע לב – האם הכאבתי לך?? מקווה שתסלח לי אוהבת סבתא אידה

אמא לא מוותרת ומניחה אותי על הבטן.
אני מנסה ואף מצליח להרים את עצמי כמעט עד הסוף.
ממש שכיבות צמיחה.
אך בשביל לעשות את זה מעניין אני מוכן להתערב עם אבא שעל כל שכיבת צמיחה אחת שלי הוא חייב לעשות שתיים.

זה הבלוג של ההיילוייל הכי צעיר בארץ ואולי בעולם

ביום שנולדתי ובשבועיים שאחר כך עברתי סיבוב על ידיהם של כל מכרי וקרובי.
אפילו הכמעט דודה שמעולם לא החזיקה תינוק לא יכלה לוותר על התענוג תפסה אותי בידיה(מפחד שאפול) וכעת היא ממעטת לעזוב.
רק אחד לא הסכים ועמד בתוקף על זכותו וזה הדוד גדי.
הדוד גדי או הידוע בכינויו הרופא של הקפה אשר לא הסכים בשום פנים ואופן להחזיק אותי.
ברוב תחמנותי ניצלתי את נקודת החולשה היחידה של גדי, האחריות המקצועית.
שום חיוכים צחקוקים לא עזרו הדבר היחד שפעל לטובתי הינה דלקת עיניים חריפה אשר אילצה את גדי לרדת אל העם ולהחזיק את האחיין החדש שלו.
להלן התוצאה