אמא המציאה איזה מושג על מנת שאני לא יפרד ממנה כל היום נקרא יום צמיחה.
אבא אפילו וידא באינטרנט ומצא שהדבר קיים. יום צמיחה יום אכילה שבו אני לא עוזב את הציץ חוץ מלקחת אויר ולתקוע גרפס (אני תינוק וזה נחשב עדיין נימוסי).
ראיתי מהפינה שאבא מקנא ורוצה גם איזה יום כזה בשבילו.
אז למען שלום בית לקחתי יוזמה ותרמתי את ה-15.7.07 ליום שכולו (כ-15 שעות לא ברצף) מוקדש לאבא וזהו יום השינה.