October 2008


אני וסבא

אני וסבא

הסבא שכל כך אהבתי, נסע ללונדן ולא חזר…
הסבא שכל כך אהבתי… אומרים שהוא נפטר…
אני לא כל כך מבין מה זה אומר
אני רק מרגיש שהוא אפילו לא בדרך,
הוא כנראה לא חוזר
ואני פה מנסה להיזכר
רק לפני שבוע נסענו לטיול ארוך
הוא היחיד שהציל אותי מהברוך!
ההורים קשרו אותי לכיסא 12 שעות בערך
ואז סבא בא ודרש עצירה בשבילי- באמצע הדרך
והוא לקח אותי לראות עצים בשלכת
טיפס איתי על הרים וקנה לי צעצועים
אני יודע שהוא אהב אותי הכי בעולם…
(בעצם אותי וגם את יותם)
ואני עדיין מחכה שיחזור
וגם אם הוא לא…
אני מבטיח לזכור
את הסבא המדהים שלי
שעשה כל כך הרבה בשבילי!
סבא,
אני אוהב אותך
ומבטיח לשמור בשבילך על סבתא

דודה שלי כרמל ציירה ציור לסבא אבל אני חושב שגם הוא צריך להיות פה.

אני וסבא כפי שכרמל ציירה

אני וסבא כפי שכרמל ציירה

אני חולה…
איזה עצוב…

ורחלי רק שתדעי….
גם בכיתי

הגננת באה בטענה שאני לא בוכה….
היא לא ראתה אף פעם ילד שלא בוכה????
למה שאני אבכה… כולם מפנקים, אוהבים, מחבקים, משחקים,מצחיקים,מלקקים (טוב זה רק טופי), אז למה לבכות.
האמת היא שיש לי שני מקרים שאני בוכה…
כשאני לא רוצה לישון וכש…
אני רוצה לאכול ואת ולוקחים לי את האוכל

הטענה באה בעקבות זה שהייתי חולה ולא בכיתי.
…אז שתדעו כשאני חולה יש לי פנים מאוד ספציפיות
אני חולה

עם כאלה פנים אני צריך לבכות?