מאת דניאל היילוייל, תחת הנושאים Uncategorized, משפחה
אין תגובות
כבר חודש עבר ואין חדש….
הוא לא כותב, לא מספר לא מחדש… כלום.
אני לעומת זאת משפר את התקשורת עם הסביבה מגיב, מספר ומחדש.
אז אבא תקשיב לי טוב… זה שיש לך עבודה חדשה זה לא תירוץ. שמעתי על התנאים שלך והאינפנטיליות שלהם
אז תקשיב ותקשיב לי טוב, הבלוג הזה חשוב לי כי אני לא איזכור את מה שקורה עכשיו.
אז תתאפס ותספר לכולם שאני מטייל גם בארץ וכבר ביקרתי במושב ליאון אצל חיים ועינת ובקיסריה אצל טל וסיגי.
דרך אגב אני כותב את זה מטל וסיגי תוך כדי שכיבה על הדשא בחצר.
אז אני אמשך להתחדש בכדי לתת לאבא חומר לכתוב ואני אדאג להזכיר לו לא לשכוח את הבלוג.
אוהב
דניאל
מאת דניאל היילוייל, תחת הנושאים Uncategorized
תגובה אחת
טוב אז נמשיך בתקציר….
הגעתי מקנדה, הרגעתי את הג’ט לג במשך שבוע ומיד שלפו אותי מהמיטה שני ההורים האכזרים חסרי הרגשות והכניסו ותי למטוס למשך 16 שעות עד לאיזה אי קטן עם הר געש בשם טנריף.
באי ראיתי דולפנים, לויתנים, כרישים, גורילות, נמרים, צבים, אריות ים, הר געש, כבישים מפותלים, עיירות מוזרות בניינים צבועים אך הכי חשוב…
מזרקה, ולא סתם מזרקה אלה מזרקה עם אורות ואם אתם נדהמים אז רק תוסיפו לזה שהיא משתנה על פי מוזיקה. לא יודע לגביכם אבל אותי זה הדהים.
אז הורים יקרים פעם הבאה תעדכנו אותי לפני שאתם שולפים אותי לטיול כזה.
אני מבטיח להסכים לבוא איתכם.
אני