דניאל היילוייל

רק לידע אתכם
אני בן שליש
וגם בן 4 חודשים
וגם בן 17.8 שבועות
וגם בן 125 יום
אז אם זה לא סיבה לחגוג אז מהי.
ואמא מוספה תזכורת בנוגע ל7800 גרם הקטנטנים שלי.
ועוד קצת מתמטיקה
אני בן שליש ההורים בני שלושים מה שעושה אותם גדולים ממני פי 100.

אני יודע שיום כיפור עבר אבל גם ככה אני לא טוב בתאריכים וגם לא היה שום דבר שונה חוץ מהטיול לילה באמצע הכביש.
אז ככה לאחר שלושת החודשים שלי על פני האדמה אני רוצה לבקש סליחה מ….
אמא: על הנזקים הגופניים שיצרתי.
אבא: על העייפות של אמא
סבתא וסבא הילוייל: על הנזק לחדר השינה, לסלון, לשטיח, לפרקט ולעוד כמה דברים שתגלו בעתיד
סבתא נאוה: על הנזק למיטה ולעוד כמה דברים שתגלי בעתיד
סבא יגאל: סליחה שלקחתי לך את החדר על הגג ועשתי אותו שלי
גדי ואסנת: סליחה על ההקפצות על כל שטות שקוראת לי בעין
אביב ואפרת: סליחה על היחס הלא אהוד שבאפי מקבלת בגללי
תמר ואלדד: על הגיחות וההשתלטות על הגג שלך
יוסי: סליחה על הבלאגן שיוצא ממני, זה טבעי
רינת: סליחה על הפרצופים שיוצאים ליוסי כאשר מתחיל הבלאגן
באפי: סליחה על כל הדחיפות והצעקות שאת מקבלת בגללי
ואחרונה חביבה והכי חשובה הכלבה שלי טופי…
טופי: סליחה שהורדתי אותך ברשימת החשיבות אבל אל תדאגי בשניה שאני אתחיל ללכת את נכסת לטופ ברשימת החשיבות שלי.
אוהב את כולכם
דניאל

דרך אגב זה לא נראה מוזר שאני עוד לא מדבר זוחל זז וכבר אני חייב כל כך הרבה סליחות?

הסל קל זה הבילוי חג שלי שם אני מנסה קצת להמשיך את תנומות היום שלי וברגע שאני מצליח זה גם הרגע שאבא מחליט לעצור את האוטו לצאת ולקחת את הסל קל תוך כדי נענוע שמעיר אותי מהתנומה. לזכותם יאמר שהם מדברים בשקט ולוקחים את הסל קל כי אני ישן והם לא רוצים להעיר.
אבל לאחר שלושה חודשים עם הסל קל יש לי שני מסקנות בלת ניתנות לערעור.
1: סל קל הוא לא קל
2: אי אפשר לישון בסל כשהוא בתנועה
אז עזבו התלחשויות ובלאגנים קחו אותי בידיים כבר 6 קילו פחות ואני כבר ימצא לעצמי את התנוחה המיטבית להירדם.
שנה טובה דניאל

טוב זה לא רע כמו שזה נשמע, אבל הם יצאו מהדלת והשאירו אותי לבד, טוב לא לבד עם תמר ואלדד.
עצם החוצפה הזאתי שלהם לצאת מהדלת ולהשאיר אותי מהצד השני זה חוצפה שלא ברא השטן.
אני פתאום מרגיש איך טופי מרגישה כשלא לוקחים אותה.
אבל אני לא יודע אם זה יפה או לא אבל איפשהו הרגשתי אנחת רווחה בזכות העובדה הפשוטה שגם את טופי הם השאירו מאחור…

התחלתי לפטפט.
אתמול במשך שעתיים שוחחתי עם אבא ואמא. סיפרתי להם כל מה שחלמתי בלילה ועל התוכנית שראיתי בטלוויזיה.
אבל מוזר נראה שהם לא מבינים כי הם עונים לי בכל מיני מלמולים לא ברורים.
חבל