אני כבר בן שנה ושמונה חודשים ועדין לא הולך.
איך אני אנסח זאת בעדינות, אני זהיר.
אבל לאור הציפיות של אבא ואמא החלטתי להראות התפתחות נוספת ובה אני עומד לבד.
אני עומד מרים ידיים וצועק “לבד לבד”.
והם מאושרים עד הגג.
מה שהם לא יודעים זה שכמו כל קוסם אמיתי גם לי יש טריק.
כולם עסוקים בלהסתכל לי על הידיים ולצחוק וככה אף אחד לא שם לב לטריק.
הטריק הוא להיצמד עם הגב או הבטן לשולחן והם שומרים עלי שלא אפול.
אני פשוט מאוד גאון או שסתם יש לי הורים פתי