אני רוצה לסכם לכם איזה יום עצמאות אדיר היה לי.
יום רביעי אבא אמא וסבתא נאווה לקחו אותי לחנות לבדוק את האופניים שלי (לא לדאוג הכל תקין אצלם) אבא גם קנה לאמא אופניים וכסא בשבילי, מתחשב מצידו.
בערב נסענו רחוק למודיעין שם ראינו פיצוצים בשמיים ואיזו הופעה של להקת גזוז שמאוד הזכירה לי את הדיסק “כוורת לתינוקות” לא ברור לי מה הקשר.
אחרי ההופעה הלכתי לישון אבל משום מה כל מה שחלמתי היה על פרגיות.
למחרת בבוקר לקחו אותי לראות את המטס והמשט בחופי ישראל, ואבא אמר לי שאני אטוס רק באף 15 אי ואמא אמרה שקם. אמא ואבא היקרים לידיעתכם עד שאני אגיע לצבא יהיה שלום ואם לא אז רב הסיכוי שאני אטוס בחללית ולא מטוס מיושן כזה.
עם סיום המטס העבירו אותי מהאופניים הקטנים שלי לאופניים הגדולים של אבא שם ישבתי השתעממתי ונרדמתי. כנראה שאמא לא אהבה שנרדמתי כי היא הרימה הזיזה הניחה ועוד כל מיני פעולות עד שמצאתי את עצמי יושב באוטו בנוח ואז התעוררתי.
אלדד ותמר לקחו אותי לפיקניק עם מושון ואתי היה יופי של בשר ולא הפסיקו לכבד אותי. ואפילו אבא ואמא הגיעו עם האופניים.
כשהתחיל להתקרר הם שוב פעם שמו אותי על האופניים ונסענו לאורך פארק הירקון. בנסיעה הזו עמדתי בגבורה והסתכלתי על כל האנשים שביצבצו בין ענני המנגל. כשהגענו הביתה נשברתי ונרדמתי.
ביום שישי קמתי והלכתי עם אבא לחצי שעת הכושר שלו בקורס שחייה לפעוטות. לאחר מכן הלכנו לפגוש חברים ההורים פגשו את קרן ויניב ואני פגשתי את אלה.
אכלנו ארוחת צהריים ומשם נכנסנו לאוטו אין לי מושג איפה היינו אבל כשהתעוררתי מהקור העז כאשר יצאנו מבית חולים הדסה עין כרם אשר בירושלים הם לא הפסיקו להגיד את המילים חיים, עינת ואברי (אז מזל טוב אברי).
משם נסענו ליפו וביקרנו את סבתא רבא ויקה. לאחר מכן נסענו לבת-ים לחגוג יום הולדת לסבתא נאווה יחד עם סבתא וסבא רבא רבקה ודוני.
כשהגענו הביתה הלכתי מיד לטופי וסיפרתי לה הכל אבא העיר לי לא לעלות על המזרון של טופי אבל הייתי חייב לספר לה כמה אני התגעגעתי.
ביום שבת התלבטתי האם לנוח או לצאת לבלות אז החלטתי לנסוע לצפון גררתי את אבא ואת אמא עד לראש פינה והפעם לקחתי איתי את טופי. שם פגשנו את אביב
אפרת יותם ובאפי.הלכנו לבקר חברים ואחר כך למסעדה חזרנו בלילה ואז התמוטטתי על המיטה והלכתי לישון
היה יופי של חג עצמאות אבל בבקשה מכם פעם הבאה אם אפשר לקצר אותו או לפחות לתת קצת חופש אחרי כדי שיהיה אפשר לנוח ממנו.